כשאחד מחזיק הכול: דינמיקה זוגית של תפקוד־יתר ותפקוד־חסר

ד"ר שירי רז

מרץ 2026

הרבה משברים זוגיים אינם מתחילים מבגידה או מריב גדול, אלא ממשהו שקט בהרבה: חלוקה לא שוויונית של האחריות לחיים עצמם.

עם השנים אחד מבני הזוג מתחיל להחזיק יותר ויותר. הוא מתכנן, מארגן, זוכר, דואג ומנהל. השני מסתגל למערכת שכבר פועלת היטב ונכנס פחות ופחות לתוכה.

לאט נוצרת דינמיקה לא מודעת: אחד נמצא בתפקוד־יתר והשני בתפקוד־חסר.ומה שנראה מבחוץ כהבדל באופי או ביעילות, מתגלה לעיתים קרובות כמנגנון עמוק של ויסות חרדה בתוך הזוגיות.

איך נוצרת חלוקת התפקידים הזו

לעיתים נדירות זוגות נכנסים לקשר כאשר אחד מהם כבר בתפקיד “המנהל” והשני בתפקיד “המובל”. ברוב המקרים מדובר בתהליך הדרגתי.

הדינמיקה מתחילה לעיתים סביב תקופות מעבר משמעותיות כמו לידת ילדים, עלייה בעומס העבודה או לחץ כלכלי ומשפחתי.

בשלב מסוים אחד מבני הזוג מתחיל לקחת על עצמו יותר ויותר אחריות לניהול החיים: ארגון היומיום, תיאומים, חשיבה קדימה והחזקת המרחב הרגשי של המשפחה. בן הזוג השני מסתגל למערכת שכבר מתפקדת היטב ומפנה מעט מקום.

לא מדובר בהכרח בחולשה או בחוסר מסוגלות. פעמים רבות זו הסתגלות טבעית למבנה רגשי שנוצר בתוך הקשר. אך עם השנים החלוקה הזו כבר אינה נחווית כהבדל אישי בלבד, אלא כפער בתחושת השותפות.

נקודת המבט של מוריי בואן

תיאוריית המערכות המשפחתיות של מוריי בואן מציעה דרך להבין את הדינמיקה הזו. בואן ראה זוגיות לא כסכום של שתי אישיויות אלא כמערכת רגשית אחת.

על פי בואן, מערכות זוגיות ומשפחתיות מתארגנות סביב חרדה בסיסית הקשורה להישרדות היומיומית: האם הילדים בסדר, האם נצליח להתמודד עם העומסים הכלכליים, האם החיים יציבים ובטוחים.

כאשר רמת החרדה במערכת עולה, המערכת מחפשת דרכים לווסת אותה. אחת הדרכים היא חלוקה לא מודעת של תפקידים: אדם אחד מגיב לחרדה באמצעות פעילות אינטנסיבית, ניהול ושליטה. אדם אחר מגיב באמצעות נסיגה יחסית מהחזקה של המערכת.

במובן זה, בן הזוג שנמצא בתפקוד־יתר אינו בהכרח החזק במערכת. לעיתים הוא דווקא האדם שמתקשה יותר לשאת אי־ודאות. העשייה המתמדת הופכת עבורו לא רק לפתרון בעיות אלא גם לאמצעי להרגעה עצמית.

הוא אינו רק עושה יותר. לעיתים קרובות הוא גם נושא על עצמו יותר מהמתח והחרדה של המערכת כולה.

במקביל, בן הזוג השני מסתגל למערכת שבה כבר יש מי שמחזיק. בהדרגה המרחב שלו לקחת אחריות מצטמצם, והדינמיקה הופכת למבנה רגשי שמארגן את הקרבה, הכוח והאינטימיות בתוך הקשר.

המחיר הזוגי ביום־יום

הדינמיקה הזו נראית כסדרה של רגעים קטנים:

מי שתמיד שם לב שחסר חלב.מי שחושב שבוע קדימה על לוגיסטיקה.מי שמנהל את רשימת המשימות של הבית.

עם הזמן הפערים הללו מצטברים.

הצד שנמצא בעמדת תפקוד־יתר מתחיל להרגיש לא רק עומס אלא גם בדידות בתוך האחריות. מתוך הבדידות הזו מתפתחת לעיתים מרירות שקטה.

במקביל, הצד שנמצא בעמדת תפקוד־חסר עלול לחוות את עצמו כמי שתמיד מגיע מאוחר מדי או לא מספיק. גם כאשר הוא כן נרתם, התחושה היא שהפער כבר גדול מדי. לאט הוא עלול לסגת עוד צעד – לא מתוך אדישות אלא מתוך ייאוש.

כך נוצר פרדוקס: מתוך ניסיון לווסת את החרדה של החיים, נוצרת חרדה חדשה בתוך הקשר הזוגי. אחד מרגיש שאין על מי להישען, והשני מרגיש שאין לו מקום אמיתי להיות שותף.

כאשר זה קורה, האינטימיות ותחושת הביטחון ההדדי מתחילות להיפגע.

לעיתים הדינמיקה הזו אף הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה. גם כאשר הצד בתפקוד־יתר מנסה להרפות ולסמוך, הוא מגלה שהדברים אינם מתנהלים כפי שהיה רגיל. החוויה הזו מחזקת את התחושה שבלי ההחזקה שלו הכול עלול להתפרק – וכך הדפוס רק מתקבע.

איך מתחילים לשנות את הדינמיקה

שינוי דינמיקה זוגית אינו מתרחש רק דרך הבנה אלא דרך התנסות בדפוסים חדשים.

כמה צעדים קטנים יכולים להתחיל תהליך כזה:

• לבחור תחום אחד בבית שבו בן הזוג שנמצא בתפקוד־יתר מפסיק לנהל לחלוטין – בלי תזכורות ובלי פיקוח

• להימנע מלתקן את הדרך שבה בן הזוג מבצע משימות, גם אם היא פחות יעילה • להסכים שחלק מהדברים ייעשו פחות טוב לזמן מה, כדי לאפשר לשותפות להיבנות מחדש

• לקיים פעם בשבוע שיחה קצרה סביב שתי שאלות:מה החזקתי השבוע לבד והייתי רוצה שלא אצטרך להחזיק לבד?ובאיזה מקום הרגשתי שאני נדחק לפסיביות והייתי רוצה להיות פעיל יותר?

• לעצור לפני התערבות ולשאול: האם זה באמת הכרחי עכשיו, או שאני מתקשה לשאת חוסר שליטה?

• לעצור לפני נסיגה ולשאול: היכן אני יכול להיכנס ולהיות פעיל גם אם איני מושלם?

דינמיקה זוגית משתנה דרך הרגלים קטנים שנבנים מחדש לאורך זמן. כאשר שני בני הזוג לומדים לשאת יחד יותר מהאחריות ומהמתח של החיים, נוצרת מחדש תחושת שותפות.

ובסופו של דבר, הדרך להפחית את החרדה שמלווה זוגות רבים אינה בכך שאחד יחזיק הכול טוב יותר, אלא בכך ששניים יישאו אותה יחד.

ד״ר שירי רז

מטפלת זוגית ומשפחתית ומומחית לטיפול בטראומה ואובדן

מנהלת מרכז הילי לטיפול בטראומה ואובדן בחוות קרן-אור